ע"א 298/63

תקציר

ערעור זה מוגש על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בעקבות פסק דין שני של בית המשפט המחוזי אשר הכריע לטובת תביעתה של ח.ח. גרבשטיין לתשלום על פי כתב ערבות. הבנק הנפיק לגרבשטיין ערבות של עד 5,000 ש"ח בקשר לבקשה של הלקוח המשותף, ארנרייך. משלא הצליח ארנרייך לפרוע חוב לגרבשטיין, דרש האחרון תשלום מהבנק, שסירב בנימוק שהערבות תקפה רק לפינוי דירה, ולא להלוואה שהעמיד גרבשטיין לארנרייך. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את תביעתו של גרבשטיין נגד הבנק, אך בעקבות ערעור של גרבשטיין, החזיר בית המשפט העליון את התיק לדיון נוסף. לאחר שמיעת עדויות נוספות, פסק בית המשפט המחוזי לטובת גרבשטיין. ערעורו הבא של הבנק לבית המשפט העליון הוא, אם כן, בעיקרו של דבר, ערעור על פסק דינו הראשון של בית המשפט המחוזי שאושר בפסק דינו הקודם של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בפסק דין פה אחד, דוחה את ערעור הבנק וקובע כי המילים "בקשר לפינוי דירה" לא היוו תנאי מהותי לערבות. בית המשפט מוצא כי מילים אלה בוטלו על ידי הסעיף האחרון בערבות שקבע כי הבנק ישלם "לפי דרישתך הראשונה בכתב מבלי להטיל... כדי לבסס את דרישתך'. פסק הדין מורה לבנק לשלם לגרבשטיין 5,050 ש"ח בצירוף ריבית, הוצאות משפט ו-500 ש"ח שכר טרחה.