בש"פ 4252/10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר את המשיב, שהואשם בשורה של עבירות, בהן החזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע וירי באזור מגורים, לצורת מעצר חלופית. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. השופט קבע כי למרות חומרת העבירות, אין הצדקה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, מה גם שמרבית האישומים בכתב האישום לא נגעו אליו. תחת זאת, קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן והורה על שחרורו למקום חלופי, תחת פיקוח אלקטרוני ובתנאים כספיים מסוימים. פסק דין זה ניתן מתוך הבנה כי יש להימנע ממעצרו של המשיב עד תום המשפט, שכן הוא לא היווה סכנה לציבור ולא נשקפת סכנה לשיבוש הליכי משפט. תנאי המעצר החלופיים נתפסו כאמצעי ראוי להשגת מטרות המעצר ולהבטחת שלום הציבור. השופט הדגיש את הצורך בבחינה מדוקדקת של הנסיבות במקרים כאלה, תוך התחשבות בעקרונות חזקת החפות והזכות לחירות, תוך התחשבות גם בשלום הציבור ובפוטנציאל לשיבוש הליכי משפט.