ע"א 769/77

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התמקד בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתביעת מזונות, שעניינה הצמדת תשלומי מזונות למדד יוקר המחיה. המערערת טענה כי בית המשפט חרג מסמכותו בעשותו כן. בית המשפט העליון קבע כי משניתן פסק דין סופי בתביעת מזונות, הצדדים אינם יכולים פשוט לבקש שינויים בהתאם לנסיבות חדשות מבלי להגיש תביעה חדשה. היא הדגישה כי תקנות פרוצדורליות אינן מאפשרות לתקן פסקי דין במסווה של תיקונים פקידותיים אלא אם כן קיימת טעות סופר ממשית – מחדל שהוא טכני ולא מכוון. את הבירור יש לעשות בערוצים המשפטיים המתאימים כפי שמתווה חוק ההוצאה לפועל. הערעור הדגיש סוגיות פרוצדורליות, וציין כי פסקי דין רבים ניתנו באופן לא תקין באותו מקרה. בסופו של דבר, ביטל בית המשפט העליון את פסק דינו האחרון של בית משפט קמא, תוך שהוא שומר על הלגיטימיות של ההחלטה הקודמת מינואר 1977, והעיד כי היא משקפת נאמנה את אחריותו המשפטית של המערער כלפי אשתו ובתו הקטינה. פסק הדין הבהיר ואיחד את הטעויות הפרוצדורליות שננקטו במהלך ההתדיינות המשפטית, והבטיח שמירה על פרוטוקול משפטי. בית המשפט פסק הוצאות למערערת, תוך הדגשת הצורך בשמירה קפדנית על כללים פרוצדורליים כדי למנוע התדיינות מיותרת.