רע"א 9018/12

תקציר

פסק הדין דן בערעור על היכולת להציג ראיות המערערות על קביעת הנכות של ועדות רפואיות בעקבות תאונת דרכים. בתחילה נבחן האם יש לחרוג מן הכלל כדי לאפשר ראיות כאלה, המוגבלות בדרך כלל כדי להימנע מפגיעה בכוונת המחוקק. המוקד במקרה דנן היה בתאונה קלה שנייה שאירעה חמישה חודשים לאחר הראשונה, ובגינו ביקש המשיב פיצויים. בתי המשפט סברו תחילה כי תאונה שנייה זו אינה משמעותית, אך לאחר עיון במסמכים רפואיים נמצא כי ישנן תלונות מתמשכות בנוגע לבעיות צוואר, גב ונפש הקשורות ישירות לאירוע השני. ממצאים אלה הצביעו על כך שייתכן שחסר בוועדות הרפואיות מידע ענייני, שכן המשיב לא מסר פרטים על התאונה השנייה, ובכך עלול היה להשפיע על הערכת הנכות. למחדל נוסף מחדלו של המשיב שלא ליידע את הוועדות, חרף חובת הגילוי המלא בתביעתו. נוכח מחדלים אלה, רשאים המבקשים להביא ראיות המערערות על נכותו הנפשית, האורתופדית והנוירולוגית המדווחת של המשיב הקשורה לתאונה הראשונה. הערעור התקבל, ובית המשפט קמא יקל על המשך ההליכים, שעשויים לכלול עדות מומחה כדי להעריך מחדש פגיעות חופפות. כן חויב המשיב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין.