עת"מ 42487-11-17

תקציר

העותרת משווקת ומוכרת הסכמי השקעה ללקוחות המאפשרים להם להשקיע בפוליסות ביטוח חיים בארצות הברית. רשות ניירות ערך ("הרשות") טוענת כי פעילות זו מהווה הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור לפי חוק ניירות ערך, ולכן על העותרת לפרסם תשקיף או להפסיק את פעילותה. העותרת חולקת על כך והגישה עתירה המבקשת מבית המשפט לקבוע האם פעילותה כפופה לחוק ניירות ערך. על בית המשפט לבחון תחילה את החלטת הרשות ולקבוע האם פעילות העותרת אכן מהווה הצעה לציבור של ניירות ערך. בית המשפט מצא כי הסכמי ההשקעה נופלים להגדרה הלשונית של "ניירות ערך" בהיותם תעודות המונפקות בסדרות, וללקוחות זכות השתתפות או תביעה מהם. אמנם ההגדרה בחוק ניירות ערך רחבה, אך על בית המשפט לשקול גם את תכלית החוק והאם יש טעמים להחריג את פעילות העותר מתחומו. מטרתו של חוק ניירות ערך היא להגן על האינטרסים הכלכליים של מי שמשקיע בהשקעות כלכליות פסיביות למטרות רווח, על ידי הבטחת גישה לכל המידע הרלוונטי לקבלת החלטות מושכלות, וצמצום הסיכון להונאה. בית המשפט מצא כי תפקידה של העותרת בפעילות ההשקעה חורג מעבר לתיווך גרידא, שכן היא יוזמת, מנהלת ומארגנת את ההשקעה, והיא "הרוח המניעה" העומדת מאחוריה. עוד מצא בית המשפט כי קיימים פערי מידע וסיכונים משמעותיים הכרוכים בפעילותה של העותרת, לרבות יציבותה הפיננסית של העותרת, הסיכון שחברת הביטוח לא תשלם ודיוק תוחלת החיים של המבוטח – כל אלה מצדיקים את תחולתו של חוק ניירות ערך. יתר על כן, הרגולציה והפיקוח האלטרנטיביים הנוכחיים, הממוקמים בארה"ב, אינם מספקים הגנה מספקת למשקיעים ישראלים. בית המשפט הדגיש כי החלת חוק ניירות ערך תכפיף את פעילותו והמידע של העותר לפיקוח הרשות, תטיל חובות גילוי ודיווח, ובכך תבטיח הגנה על ציבור המשקיעים. בית המשפט הגיע למסקנה כי פעילות ההשקעה של העותרת מהווה הנפקה לציבור של ניירות ערך, ולכן יש לבצעה בהתאם לחוק ניירות ערך, לרבות חובת פרסום תשקיף. העתירה נדחתה, והעותרת חויבה להפסיק את פעילותה בתוך 14 יום אלא אם כן יגיעו הצדדים להסדר אחר. מצופה מהרשות לפעול בהקדם כדי לאפשר לעותרת לפרסם תשקיף, אם תרצה בכך, בהתאם לחוק. כן חויב העותר לשלם את הוצאות הרשות בסך 10,000 ₪.