עת"מ 53590-10-17

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את העתירה משום שהיא אינה תוקפת החלטה של רשות, אלא מכתב תשובה של מכון הרישוי, שאינו החלטה תקפה לעתירה מנהלית. יתר על כן, העתירה הפכה למיותרת משום שההחלטה נשוא הערעור הייתה בת יותר משנתיים, ולכן אינה תקפה עוד. העותרים גם הפגינו חוסר שפיות בכך שלא ציינו עובדות מרכזיות בעתירתם ולא חשפו את כל המידע הרלוונטי. הם גם לא מיצו את כל ההליכים שעמדו לרשותם וגילו שיהוי בהגשת העתירה. כל הנימוקים הללו, במצטבר, מצדיקים את דחיית העתירה על הסף. בנוסף, העתירה לא כוונה נגד החלטה של רשות ולא גילתה כל עילה להתערבות. השופט הציע כי העותרים יוכלו להגיש בקשה להארכת תוקף היתר הבנייה או להגיש בקשה חדשה, אך שתי האפשרויות נכשלו. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נושאים בהוצאות טרחת עורכי הדין של המשיבים, בסך 10,000 ₪.