פש"ר 16155-09-15

תקציר

המשיבה רכשה את הנכס המדובר שבע שנים לאחר גירושיה מהחייב, ומאז היא משלמת את המשכנתא בכוחות עצמה. המבקשת, המבקשת לערער על הסכם הגירושין ועל הבעלות בנכס, לא הציגה כל ראיה משכנעת לביסוס טענתה. הגירושים התרחשו על רקע סכסוכים קשים, ולא היו ביזיון. המשיבה מימנה את הנכס באמצעות שילוב של משכנתא, עזרה ממשפחתה וחסכונותיה שלה מעבודה בתפקיד מוניציפלי. טענת המבקש כי כספי הפיצויים של החייב שימשו לרכישת הנכס נעדרת כל ראיה, ונטל ההוכחה מוטל עליהם. יתר על כן, חוסר הכנסתו של החייב ותשלומי המשכנתא העקביים של המשיב מערערים טענה זו. המבקש גם לא המציא מסמכים רשמיים או רישומים כספיים משותפים לתמיכה בטענתם כי החייב והמשיב המשיכו לחיות כבני זוג, או ניהלו משק בית משותף. החקירות שניהל המבקש הניבו בעיקר עדויות שמיעה, ללא הקלטות או עדויות מהמקורות שיגבו אותן. ככלל, המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש לתביעה כזו, ועל כן דחתה אותה השופטת. כמו כן, נפסקו למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 4,500 ₪, שישולמו על ידי הנאמן מהכספים שנצברו בהליך הגירושין. החלטת השופט ניתנה בהיעדרם של שני הצדדים.