ת"א 50290-08-21

תקציר

השופט מצא את הנתבע רשלן לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, הקובע כי אי פעולה כאדם סביר ונבון תהווה באותן נסיבות רשלנות, וסעיף 36, הקובע כי חובת זהירות זו חלה כל אימת שאדם סביר יכול היה לצפות שמעשיו או מחדליו עלולים לפגוע באחרים. השופטת קיבלה את גרסתו המהימנה והקוהרנטית של התובע לאירוע, בו נפל מקרוסלה עקב רשלנות הנתבעת, ודחתה את טענות הנתבע בדבר מגבלות הגיל ותנאי מזג האוויר כבלתי מבוססות ובלתי רלוונטיות. השופט גם מצא את התובע אשם ב-15% באירוע בשל רשלנות תורמת. השופטת נענתה לחוות הדעת הרפואית וקבעה כי נכותו התפקודית של התובע עומדת על 0%, ופסק לו 18,000 ₪ בגין כאב וסבל, תוך שהיא דוחה את תביעותיו לסיוע לצד ג', הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה והפסדי השתכרות שלא הוכחו. בסיכומו של דבר, חויב הנתבע לפצות את התובע בסך 15,300 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%. פסק דין זה הוצג לשני הצדדים על ידי המזכירות, וההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 20.12.2024.