תלה"מ 21325-05-21

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט בבקשה למזונות זמניים שהגישה אם המשתייכת לקהילה הנוצרית אורתודוקסית. המבקשת ביקשה לחייב את בעלה לשעבר, המשיב, במזונות שלה ושל ארבעת ילדיהם הקטינים. הסוגיה המרכזית הייתה האם עזיבתה של המבקשת את הבית המשותף והאלימות הנטענת שביצע המשיב השפיעו עליה ועל זכאות ילדיה למזונות. על פי חוק המשפחה הביזנטית, המסדיר את מעמדם האישי של נוצרים אורתודוקסים בישראל, אישה זכאית בדרך כלל למזונות כל עוד היא חיה עם בעלה. עם זאת, יש חריג לכלל זה אם הבעל אשם בפרידה. בית המשפט הכיר בחריג זה אך הטיל את נטל ההוכחה על המבקש להוכיח כי המשיב אחראי לפירוד. השופטת התייחסה בהרחבה לפסקי דין קודמים שעסקו בפרשנות חוק המשפחה הביזנטי ובהתחשבות בהכנסות האישה מעיסוקה בעת קביעת מזונות. בית המשפט הדגיש את הצורך בשוויון ואחידות ביחס לבעלי דין בני דתות שונות המבקשים סעד דומה. באשר למזונות הילדים, הורה בית המשפט למשיבה להעביר למבקש סכומים נקובים עבור כל אחד מארבעת ילדיהם עד שיסיימו את כיתה י"ב או יתגייסו לצבא, לפי המאוחר. סכומים אלה נקבעו בהתאם ליכולתו הכלכלית של המשיב ולצורכי הקטינים. בנוסף, חויב המשיב להשתתף בהוצאות החינוכיות והרפואיות של הילדים, כאשר שני ההורים מתחלקים בהוצאות אלה באופן שווה. יש לציין כי השופט בחר שלא לחייב מזונות זמניים לאשתו המבקשת, בנימוק של צורך בבירור נוסף לגבי נסיבות עזיבתה את בית הנישואים. ההחלטה גם פירטה את לוח התשלומים עבור כל חוב מזונות עבר שנצבר בחודשים מאי עד יוני 2021.