ת"א 37624-03-19

תקציר

התובעים והנתבע שרון סיכמו על מכירת דירה שהייתה חלק מפרויקט נדל"ן גדול יותר. התובעים ביקשו לבטל את ההסכם בטענה כי שרון ועורכי הדין המייצגים את הצד המוכר הטעו אותם, וביקשו פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. בית המשפט לא מצא טעם בטענות התובעים. נקבע כי לשרון לא הייתה כל מעורבות במכירה ולא היה כל קשר עם התובעים, ולכן לא יכול היה להטעות אותם. יתר על כן, גם טענת התובעים כי עורכי הדין נמנעו מלגלות מידע חיוני הקשור להסכם, לרבות עיכובים משמעותיים והתייקרות בעלויות, לא הייתה משכנעת. מהראיות עולה כי התובעים היו מודעים היטב לסיכונים ולחוסר הוודאות הכרוכים בפרויקט הנדל"ן, וכי עורכי הדין הגבילו את תפקידם למתן ייעוץ משפטי, והפנו את התובעים לגורמים הרלוונטיים לבירורים מסחריים וכלכליים. התובעים הודו גם כי קיבלו ועיינו במסמכים מרכזיים הקשורים לפרויקט, למרות טענותיהם ההפוכות. בית המשפט הדגיש כי החלטת התובעים להמשיך ללא התייעצות עם עורך דינם אינה נבונה, אך אינה עילה לביטול ההסכם. מאחר שלא הוכח מצג שווא או מחדל מצד הנתבעים, נדחתה התביעה לביטול ההסכם ולפיצוי. נוכח ריבוי הדיונים בשל עודף העדים של התובעים, חויבו התובעים לשלם לשרון 75,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין ועוד 75,000 ₪ לעורכי הדין.