תק"ח 38101-08-21

תקציר

הנאשם הואשם בעבירות מנהליות ולא התייצב לדיון בבית המשפט למרות שזומן כדין. כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי היא אשמה והטיל עליה קנס. לאחר מכן ביקש הנאשם לבטל את פסק הדין, אך השופט דחה את הבקשה. השופט קבע כי הנתבע אכן קיבל את הזימון, כפי שאושר בתעודת המסירה, ולא סיפק כל סיבה מוצדקת לאי התייצבותו בבית המשפט. יתר על כן, השופט מצא כי טענתו הכללית לחפותו של הנאשם, יחד עם הגנות בלתי מבוססות אחרות, אינן מספיקות כדי לבסס חשש לעיוות דין. לפיכך, אף אחד מהתנאים לביטול פסק הדין וגזר הדין שלא בפניו לא התקיים. השופט הדגיש כי שיבוש במשלוח הדואר חייב להיות נתמך בראיות וכי אין די בשלילת העבירה לבדה כדי לעורר חשש לעיוות דין. מאחר שהנאשם לא הציג נימוקים משכנעים המצדיקים את ביטול פסק הדין, דחה השופט את הבקשה ואישר את גזר הדין המקורי. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.