דב"ע נה/37 - 0

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה לתגמולי פגיעה בעבודה של מערער עצמאי שלא נרשם ככזה במוסד לביטוח לאומי (המכון) לפני פציעתו. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערער בנימוק שלא מילא אחר דרישות הרישום. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל את הערעור. בית המשפט קבע כי המערער אמנם לא נרשם באופן פורמלי, אך מעשיו של המוסד יכלו לגרום לו להאמין כי הוא רשום וממילא מילא אחר הדרישות להיחשב כעובד עצמאי. די היה בהודעתו של המוסד למערער כי הוא נחשב לעובד עצמאי ודרישתו כי ישלם דמי ביטוח ככזה, בצירוף הודעת המערער למוסד כי הוא פותח עסק ומעסיק עובדים, כדי לראות בו רשום בנסיבות מקרה זה. זאת ועוד, מטופס הדו"ח הרב שנתי החתום של המערער עולה כי הוא עמד בדרישות של עובד עצמאי על פי החוק. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערער מילא אחר ההוראות הרלוונטיות לעניין הרישום, ויש לפרש לטובתו כל ספק בדבר זכאותו. החלטה זו לא קבעה את זכותו של המערער להטבות, אלא כי הוא מילא אחר דרישת הרישום. יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי סבירות התנהגותו של המערער בנסיבות הספציפיות.