בש"א 3768/21

תקציר

במקרה דנן, ביקש העותר ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 24.3.2021. הבקשה הוגשה מתוך הנחה כי בא כוח העותרת סבר בטעות כי המועד האחרון להגשה כפוף לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018, המאפשרות חלון זמן של 60 יום, ולא לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדר דין) משנת 2020, המאפשרות חלון זמן של 30 יום בלבד. תקדימים שנערכו לאחרונה מראים כי בעוד רשמי בתי המשפט התירו הארכות במקרים מסוימים בשל פרשנויות שגויות כאלה, ההצדקה לכך פחתה עם הזמן ככל שגדלה ההיכרות עם התקנות החדשות. בצטטו החלטות קודמות ציינה השופטת כי הזמן שחלף מאז חקיקת התקנות מקטין את הסבירות לטעויות כאלה המהוות "סיבה מיוחדת" להארכה. משכך, נדחתה בקשת הארכת המועד, וחויב העותר לשלם למשיבים הוצאות בסך 750 ₪. ההחלטה משקפת הקשחת העמדה בנוגע למתן הארכות בשל פרשנויות פרוצדורליות שגויות, שכן משפטנים צפויים להכיר את התקנות כפי שהן עומדות.