עב"ל 20817-07-23

תקציר

פסק הדין דן בערעור על הקשר הסיבתי בין עבודתו של המשיב לבין מחלת הריאות שלו, ובסופו של דבר הוחלט לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי למינוי מומחה רפואי נוסף. בתחילה, חוות הדעת של המומחה הצביעה על השפעה לא משמעותית של תנאי העבודה על מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) של המשיב עקב עישון כבד. עם זאת, העמימות בהבהרותיו הבאות של המומחה, תוך שימוש תכוף במונחים לא ברורים כגון "לא ניתן לשלול", "ייתכן" ו"ייתכן", ערערה את חד-משמעיות חוות הדעת. למרות שהתבקש להבהיר את אי הוודאות הזו במשך שני סבבי שאלות, תשובותיו של המומחה נותרו עמומות ולא אישרו באופן משכנע קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה. חוסר בהירות זה הצביע על כך שהמשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לביסוס פגיעה בעבודה. בעוד שהמומחה המקורי התייחס למחקרים המצביעים על תרומות תעסוקתיות פוטנציאליות ל- COPD, אלה ספגו ביקורת על ליקויים כגון הסתמכות על נתונים המדווחים על עצמם. בהכרעה בערעור הדגישו השופטים את שיקול דעתם למנות מומחה נוסף כאשר חוות הדעת הקיימת מעורפלת, כפי שניתן לראות במקרים דומים. לפיכך, במקום לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר ראיות מספיקות לסיבתיות, בחר בית המשפט בבדיקה נוספת על ידי מומחה חדש כדי לספק חוות דעת ברורה ומוחלטת יותר, תוך ניסיון להבטיח תוצאה צודקת על ידי התייחסות לליקויים בחוות הדעת הקיימת מבלי להטיל הוצאות על המשיב.