ע"א 7088/19

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הערעור מאחר שלא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק דין מכבי לא חל במקרה דנן משום שלמערערים היה די זמן להגיש את תביעתם, ותקופת ההתיישנות לא הייתה עילה בת קיימא לגביהם. תביעת המערערים התיישנה באוקטובר 2017 ולא עמדה בלוחות הזמנים המורחבים שנקבעו בפסקי דין קודמים. בית המשפט הסכים עם דחיית טענות המערערים על ידי בית המשפט המחוזי על יסוד תקופת ההתיישנות, אשר חלה רק על טענת "הולדה בעוולה" ולא על טענת "חיים בעוולה". המשיב לא איחר להעלות את טענת ההתיישנות, שכן למערערים היו הזדמנויות רבות לעשות כן במהלך משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים לתחולת כלל הגילוי המאוחר, שכן האבחנה של המערערת כלוקה בתסמונת דאון נעשתה זמן קצר לאחר הלידה. זאת ועוד, סעיף 14 לחוק ההתיישנות בדבר שהייה מחוץ לישראל לא סייע לעניינם של המערערים. בסופו של דבר נדחה הערעור, אך לא נפסקו הוצאות למשיב בהתחשב במצבו של המערער. פסק דין זה הבהיר את הוראות המעבר בעקבות פסק הדין המר ואישר כי יש להגיש תביעות בתוך המועדים שנקבעו.