ת"פ 33879-04-13

תקציר

הנאשם הורשע בכניסה לבית מגורים ללא רשות ובגניבת רכוש, וכן בהשתתפות בקטטה פומבית. האישומים נובעים משני אירועים נפרדים - כניסה לא מורשית לדירת מגורים וקטטה בתחנה המרכזית בירושלים. לגבי האישום הראשון, בית המשפט שקל את ההשפעה הפסיכולוגית של עבירות כאלה על הקורבנות ואת ההשלכות הרחבות יותר על ביטחון הציבור. בעוד שהנאשם לא ביצע את העבירה החמורה יותר של פריצה לדירה – שכן דלת ההזזה הייתה פתוחה רק ב-3 ס"מ – בית המשפט הכיר באופי החודרני והמצער של כניסות בלתי מורשות מסוג זה. בהתחשב בתכנון שנכנס לעבירה ובשותפות שלה עם אדם אחר, הציע בית המשפט טווח ענישה של 10 עד 24 חודשי מאסר. באישום השני, הנוגע לקטטה הציבורית, ציין בית המשפט את הפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון ובשלוות הנפש האישית. אירוע זה נראה ספונטני יותר, וכלל מפגש אקראי בין הנאשם לבין הצדדים האחרים. בית המשפט הציע טווח ענישה של מאסר מותנה למאסר קצר בגין עבירה זו. בבואו לקבוע את העונש ההולם, התחשב בית המשפט בהודאתו המוקדמת של הנאשם, בנסיבות הרקע הקשות שלו, בלקיחת האחריות למעשיו ובהשתתפותו במכינה קדם צבאית. יש לציין כי בית המשפט הכיר בסיכויי השיקום של הנאשם, והכיר בהערכות החיוביות שקיבל מהמכינה ובהיעדר תכונות אישיות עברייניות. בסופו של דבר, בית המשפט החליט שלא להטיל מאסר נוסף, ובחר בעבודות שירות כעונש הולם יותר. עם זאת, בשל חומרת העבירות וריבוי האירועים, קבע בית המשפט כי אין די בעונש מאסר על תנאי. תחת זאת, נגזרו על הנאשם שישה חודשי מאסר, ללא ניכוי ימי המאסר, שירוצו במסגרת עבודות שירות. עונש זה יגרור אחריו חמישה חודשי מאסר על תנאי, בכפוף להתנהגות טובה. בית המשפט הדגיש כי כל הפרה של עבודות שירות תגרור מאסר בפועל. כמו כן נמסר לנאשם על תנאי הפיקוח ועל הפוטנציאל לביקורות פתע. זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים נשמרה הן לנאשם והן לתביעה, עם מועד אחרון של 45 יום ממתן פסק הדין.