ע"נ 14205-03-21

תקציר

המערער, שהיה מעורב בתאונת דרכים בעת שירותו ביום 29.5.2019, ערער על החלטת המשיב לדחות את בקשתו להכרה בנכות שנגרמה לו כתוצאה מהתאונה. לאחר בחינת הראיות וחוות דעת המומחים, החליטה הוועדה לדחות את הערר. הוועדה מינתה את המומחה מטעמה, ד"ר שי פריימן, שהוועדה העדיפה את חוות דעתו על פני המומחים שהגישו המערערים. ד"ר פריימן לא מצא נכות אורתופדית לצמיתות כתוצאה מהתאונה או החמרה כלשהי שלא הייתה קיימת לפני התאונה. התנהגותו של המערער במהלך הבדיקה וחוסר שיתוף הפעולה שלו מטילים ספק בטענותיו. הוועדה מצאה את חוות דעתו של ד"ר פריימן אמינה ומקיפה, והממצאים העובדתיים התקבלו. גם אם הייתה קיימת נכותו של המערער, הגיעה הוועדה למסקנה כי היא לא נגרמה כתוצאה מהתאונה. טענות המערער בדבר קשר סיבתי בין התאונה לבין נכותו לא היו משכנעות. הוועדה הדגישה כי חוק הנכות דורש הוכחת מום וקשר סיבתי בין המום לבין השירות הצבאי. מאחר שהמערער לא הביא ראיות מספיקות, הערעור נדחה. בנוסף, חויב המערער בהוצאות המשיב, לרבות שכר טרחת ד"ר פריימן וסכום נוסף.