עת"מ 3346/06

תקציר

פסק הדין מבטל את החלטת הוועדה המחוזית ומורה על דיון חוזר בהחלטת ועדת המשנה להתנגדויות. הוועדה המחוזית טענה כי החלטותיה חוקיות, והעדיפה שמירה על שטח ריאה ירוק החשוב לתושבים על פני התוכנית המוצעת על ידי העותרים. העותרים, שלא היו בעלי הקרקע בתקופה הרלוונטית לפי תכנית ח/794 משנת 1953, הפעילו על הקרקע בית קפה ומסעדה ללא היתר. החלטת הוועדה המחוזית התבססה על שיקולים שונים, ובהם המלצת היועץ המשפטי לממשלה והיעדר פגמים משפטיים בעתירה. עם זאת, הוועדה המקומית והעותרים טענו כי ההחלטה אינה מידתית ונעדרת הנמקה, מה גם שהוועדה המחוזית החליטה בעבר לאשר את התוכנית. בית המשפט הסכים כי בחינה מחודשת של הנתונים מצדיקה דיון חוזר, במיוחד לאור העובדה שהוועדה המחוזית "יצרה ציפיות" בהחלטות קודמות. פסק הדין הדגיש את חשיבותו של שיקול הדעת הרחב לרשויות המינהליות בתכנון הפיזי ואת הצורך בהחלטות מפורטות ומנומקות. הוועדה המחוזית אמנם אינה כבולה להחלטותיה הקודמות, אך עליה לשקול היטב כל שינוי, ובמיוחד את אינטרס ההסתמכות של מי שפעלו על פיהן. במקרה זה, השיקול של עידוד עבריינות לא היה מכריע, והאינטרס הציבורי בתכנית ובעקרונותיה גבר על שיקולים אחרים. יש לציין כי בעלותו הפרטית של היזם על הקרקע לא גרעה מחשיבות התוכנית. פסק הדין לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.