ת"א 52988-03-19

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד משרד הבריאות, בטענה כי הצוות הרפואי במרכז הרפואי ברזילי התרשל בניהול לידתה, מה שגרם לבנה לסבול משיתוק של ארב - שיתוק ביד ימין, שבא לידי ביטוי זמן קצר לאחר הלידה ומלווה אותו עד היום. לטענת התובעת, הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע הערכת משקל חוזרת של העובר, למרות התארכות הלידה, מה שהיה מוביל למסקנה כי העובר הוא מקרוזומלי ומחייב הפסקת לידה בניתוח קיסרי, דבר שהיה מונע את הנזק. בנוסף, טענה התובעת כי הצוות הרפואי לא התייחס במידה מספקת להתארכות הלידה ולחוסר תזוזה של ראש העובר בשלב השני של הלידה, וכי הם לא שוחחו על כך עם התובעת ובעלה, כך שלא יכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי אופן הלידה. עוד טענה התובעת כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא נתן לתובעת אנטיביוטיקה מספקת במהלך הלידה, דבר שהעלה חשד לזיהום תוך רחמי, וכי הם לא טיפלו במידה מספקת בהאטות בקצב הלב של העובר. התובעת ביקשה פיצוי בסך 3,400,000 ₪, לרבות פיצוי בגין נזק שנגרם עקב פגיעה באוטונומיה, שכן הצוות הרפואי לא שיתף אותה לכאורה בקשיים שהתעוררו במהלך הלידה ובחלופות לניהולה. משרד הבריאות הכחיש את הטענות לרשלנות המיוחסת לצוות הרפואי, וטען כי הנזק לתובעת לא נגרם מאופן ביצוע הלידה. לטענת הנתבעת, נתוני הלידה של התובעת לא הצדיקו ביצוע ניתוח קיסרי, ובכל מקרה התברר כי משקלו האמיתי של העובר היה פחות מ-4.5 ק"ג, דבר שכשלעצמו אינו מחייב ניתוח כזה. עוד טענה הנתבעת כי נזקיה של התובעת נגרמו בדרך שונה מזו הנטענת על ידה, וכי אין קשר סיבתי בין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם. בנוסף, טען הנתבע כי התביעה לפגיעה באוטונומיה חסומה בזמן.