ע"פ 4702/11

תקציר

הכרעת הדין הנדונה קשורה למקרה של הצתה שביצע המערער, שחברתו לשעבר הייתה הקורבן. המערער הצית את ארון החשמל ואת רצפת המסדרון בבניין הדירות בו התגוררו הקורבן ובנם בן ה-3. האירוע התרחש בעקבות מערכת יחסים מתוחה בין המערער לקורבן, שהתאפיינה בסירובה של האחרונה להפיל את ילדם, מה שהוביל לצווי הגנה לשני הצדדים. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בהצתה וגזר עליו 24 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי ושכר טרחה בסך 10,000 ₪. המערער ערער על עונש מופחת, בנימוק של עבר פלילי נקי, נסיבות אישיות חיוביות וחרטה על העבירה. עם זאת, שירות המבחן מסר כי מניעיו של המערער לטיפול ולחרטה לא היו כנים, והשפיעו על החלטת בית המשפט. ערכאת הערעור דחתה את הערעור תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירה, שהיוותה סכנה ממשית לחיי אדם ומצדיקה מאסר כגורם מרתיע. על אף שלמערער רקע נורמטיבי, בית המשפט נתן עדיפות לשיקולי גמול ושלום הציבור. סיכוייו של המערער לשחרור מוקדם היו נמוכים בשל חוסר נכונותו להשתתף בכנות בטיפול. בית המשפט הכיר בפוטנציאל השיקום של המערער אך לא מצא סיבה מספקת להיעתר לערעור, במיוחד בהתחשב באופיו המדאיג של העבירה.