עת"מ 48540-06-14

תקציר

העתירה בפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביקשה לקבוע עיקרון המחייב חברות ציבוריות לפרסם במלואן כל החלטה שיפוטית מהותית או פסקי בוררות הנוגעים אליהן, בנוסף לדיווח תמציתי על עיקרי ההחלטה. בעתירה נטען כי גילוי חלקי הוא בעייתי וכי אין לאפשר לחברות לפרש ולדווח באופן סלקטיבי על פרטי החלטות מסוג זה, שכן הדבר עלול להיות מוטה ומטעה את המשקיעים. המשיבים – לרבות רשות ניירות ערך ורו"ח קידוחים בע"מ – טענו כי חברות מחויבות לגלות רק מידע מהותי, ולא כל פרט. לטענתם, החוק מטיל על החברה את מלאכת סינון המידע הלא מהותי, וכי הדבר מיטיב עם המשקיעים בכך שהוא מספק להם פרטים תמציתיים ורלוונטיים. המשיבים הדגישו גם את הנזק הפוטנציאלי של גילוי מידע מופרז, לרבות קשיים למשקיעים לעבד את המידע ואת העלויות הכלכליות המשמעותיות לחברות. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיבים וציין כי חובת הגילוי משתרעת רק על מידע מהותי. בית המשפט קבע כי החברות אחראיות לקביעת מידע זה ולפרסומו, בפיקוח רשות ניירות ערך, וכי תהליך זה עשוי להיות כרוך בפרשנות ובבחירת העובדות הרלוונטיות. בית המשפט הדגיש כי תכליתה של חובת הגילוי היא לספק למשקיעים מידע חיוני לצורך קבלת החלטות, וגילוי יתר עלול לדלל מידע מהותי זה ולהתברר כמזיק. באשר לפסק הבוררות הספציפי הנדון, מצא בית המשפט כי חובתה של החברה הייתה לדווח על ההיבטים המהותיים, והשמטת פרטים מסוימים אינה מצדיקה את פרסומו הכולל של פסק הבוררות, במיוחד כאשר הוא מכיל מידע לא מהותי. גם בקשת העותרת לחייב פרסום תקציר לצד פסק הבוררות המלא בפורמט PDF נדחתה, שכן בית המשפט סבר כי היא מיותרת ועלולה להיות בלתי מועילה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה, שכן חובתה של החברה היא לפרסם מידע מהותי בלבד, והחלטת רשות ני"ע שלא לחייב את פרסומו המלא של פסק הבוררות היא החלטה מקצועית, שבית המשפט ממעט להתערב בה. לבסוף הורה בית המשפט לעותרת לשאת בהוצאותיהם של שני המשיבים הראשונים, כל אחד בסך 7,500 ₪.