רע"א 8363/10

תקציר

המשיב נפגע בתאונת עבודה ותבע פיצויים בגין נזקי גוף מהמבקשת, חברת ביטוח, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תביעתו של המשיב התקבלה באופן חלקי, שכן בית המשפט התיר לו להציג ראיות הסותרות את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו לגבי עמוד השדרה הצווארי ודלקת אף אוזן גרון, אך לא בגין ליקויים אחרים שנקבעו על ידי ועדת הנכות הכללית. חברת הביטוח ערערה על החלטה זו וטענה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק הצגת ראיות נוספות, אך בית המשפט דחה את בקשתם. בית המשפט מצא כי החלטת בית המשפט המחוזי לא התבססה רק על קיומן של קביעות שונות בין הוועדות אלא על בחינה מפורטת של חומר הראיות. השופט הסכים עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי לא היה הסבר מניח את הדעת לפער בין שני סעיפי הנכות וכי ההחלטה באה בעקבות התקדים שנקבע בעניין סהר חברה לביטוח בישראל נ' מרזוק. מאחר שהבקשה לא עוררה שאלות משפטיות בעלות חשיבות כללית או עקרונית, דחה השופט את ערעור חברת הביטוח והורה לה לשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך דין.