רע"א 6350/14

תקציר

עניינו של המקרה בסכסוך בין המבקשת, בעלה דסאו והמשיבים על חובות כספיים וזכויות בנכסים, כאשר המשיבים טוענים לחוב של 28 מיליון ₪. המבקשת הגישה תביעה שכנגד להצהרת זכויותיה במחצית מנכסי דסאו והמשיבים, בטענה כי מדובר בהסכמי שותפות ולא בהסכמי הלוואה. בית המשפט המחוזי החליט כי תביעתה שכנגד היא בעיקרה תביעה כספית במסווה של בקשה לסעד הצהרתי וחייב אותה לשלם אגרה על בסיס סיווג זה או להסתכן בדחיית תביעתה. המבקש ערער על החלטה זו, שהייתה תלויה בשאלה האם הסעד הוא כספי או הצהרתי. בית המשפט דן בתקנות האגרות, והדגיש כי אם סעד כלשהו הוא כספי, יש לשלם אגרה מקבילה. בפרט, בחן בית המשפט את סעיף 28ב לתביעה שכנגד הנוגע לזכויות בחוב ובניירות ערך הנוגעים לנכס לב האגם ומהם עולה כי מדובר בשווי כספי של כ-16 מיליון שקל. בית המשפט מצא את החלטת בית המשפט המחוזי נכונה, בקובעו כי הסעד הנתבע הוא כספי ולכן מחייב שכר טרחה הולם. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ועיכוב ההוצאה לפועל הוסר תוך מתן אפשרות למבקש לשלם את האגרה עד ליום 15.2.2015, תוך פסיקת הוצאות בסך 5,000 ₪ פחות.