ת"א 54331/05

תקציר

התובע, מעסיק, מבקש לקבל בחזרה כספים ששולמו לעובדו בגין ימים בהם לא עבד בשל פציעות שנגרמו לו בתאונת דרכים, וכן "הוצאות מעסיק" נוספות, מהנתבעים – מבטחי הרכב המעורב בתאונה. הנתבעים מכחישים אחריות. בית הדין פוסק לטובת התובעת, וקובע כי למעסיק יש זכות להשבת תגמולים ששולמו לעובד שנפגע לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים. השופטת מקבלת את ההבחנה של התובעת בין תשלומי שכר ששולמו מתוך התחייבות חוזית לבין אלה ששולמו כהטבה, ומוצאת את טענת הנתבעים בנקודה זו בטרם עת ונמנעת על ידי עקרון תום הלב. עוד קובעת השופטת כי זכותו של העובד לגמלה על פי החוק היא זכות מוחלפת, וכי חוק הביטוח הלאומי אינו שולל את תחולת החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים במקרה זה. כמו כן, השופטת קובעת כי זכותו של העובד לגמלה מוגבלת על ידי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הקובע את תקרת הפיצוי על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. השופט מחשב את השכר הממוצע בעת התאונה ומכפיל אותו במספר ימי ההיעדרות של העובד, וקובע סכום זה כפיצוי המקסימלי עבור רכיבי השכר. כמו כן נפסק לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 8,056 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד ההטבה.