עש"א 44078-10-12

תקציר

עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב תכנית הנתבעים להרחבת דירות בבית משותף, המחייבת את הסכמת הבעלים המחזיקים ב-75% מהזכויות בבית המשותף כמפורט בחוק המקרקעין. הממונה פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי השיגו את ההסכמות הנדרשות, לרבות במהלך ההליך. הערר מערער על החלטה זו, בטענה כי ההסכמה הנדרשת לא ניתנה בעת מתן היתר הבנייה. עם זאת, השופט דוחה את הערעור ומאשר את החלטת הממונה. השופט מסכים עם גישת הממונה לקבל הסכמות שהושגו במהלך ההליך, ומוצא אותה סבירה ועולה בקנה אחד עם מקרים קודמים. יתר על כן, השופט מדגיש את חוסר רצונה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר, במיוחד כאשר הם מבוססים ומנומקים. באופן ספציפי, השופט דן בשתי חלקות משנה (5 ו-8) שבהן התקבלה הסכמה במהלך ההליך, ומאשר את הבדיקה היסודית של הממונה ואת קביעותיו העובדתיות לגבי חלקות אלה. בנוסף, השופט בוחן את חישוב זכויות הבנייה ומסכים עם מסקנת הממונה כי זכויות המערערים לא נפגעו. השופט נוגע בקצרה גם בטענה נוספת הנוגעת למחסן שנבנה שלא כדין בבעלות המערערים, אך אינו מתייחס אליה בשל ממצאי ההסכמה המספקת של המפקח. לבסוף, השופט מורה למערערים לכסות את הוצאות המשפט של המשיבים, דוחה את הערעור ומחזק את פסק דינו של הממונה.