ה"פ 1379-07-15

תקציר

המבקשת, בעלת בית בטירה, הגישה בקשה לצו מניעה נגד שכנתה, המשיב, החוסם את כביש הגישה היחיד שלה לביתה. לאחרונה הציב המשיב שער, חסם את מעבר המבקש וסיפק גישה רק לשכנים אחרים. המבקשת טענה כי יש לה טובת הנאה במקרקעין, עליה ערער המשיב, וטענה כי למבקשת אין זכות משפטית או עובדתית בדרך. בית המשפט בחן את הבקשה לסעד זמני, במטרה לשמר את המצב הקיים. היא מצאה טעם בטענות המבקשת, בהתחשב בהסכמת המשיבה לשימוש שלה בכביש במשך 14 שנים לפחות ובהיעדר כל פגיעה או הוצאה לו על ידי שמירה על הגישה. מאזן הנוחות נטה לטובת המבקשת, ובית המשפט ציין את הצורך להגן על זכויותיה הקנייניות. בעוד המשיב טען כי מעבר הרכב מאיים על יסודות ביתו, בית המשפט מצא טענה זו מוטלת בספק. אשר על כן, נעתר בית המשפט לבקשה, והורה למשיב להימנע מחסימת הדרך, השארת השער פתוח או מתן גישה למבקש. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 7,500 ₪. החלטה זו שמרה על הסטטוס קוו עד שהפעולה העיקרית תקבע את הזכויות המדוברות.