LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 62553-08-23

החלטה שלום ירושלים

📋
מספר הליך62553-08-23
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך22 בספטמבר 2023
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' מחמוד סלאימה
👨‍⚖️
שופטיםביאלין אלעזר

תקציר

ניתוח משפטי: התיק נסוב סביב תחולתו של סעיף 117(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המתיר גבייה מוקדמת של עדויות בנסיבות מסוימות. הניתוח מדגיש מספר עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים הרלוונטיים להחלטת בית המשפט: I. היקפו ותנאיו של סעיף 117(א): 1. מטרה ויישום: - סעיף 117(א) מאפשר גביית עדות מוקדמת בשלב בו כבר הוגש כתב אישום, בהתקיים תנאים מסוימים. - זהו חריג לכלל הרגיל שהעדות נגבית במהלך המשפט, כדי לזרז את הצדק ולמנוע אובדן ראיות חיוניות. 2. תנאים מצטברים: - העדות חייבת להיות חשובה להבהרת האשמה (מהותיות). - חייב להיות בסיס סביר להאמין שלא ניתן יהיה להשיג עדות זו במהלך המשפט, בשל גורמים כגון זמינות עדים, נסיבות או הפחדה פוטנציאלית. II. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. גמישות של "אי-אפשרות": - פרשנות שיפוטית מדגישה ש"אי-אפשרות" היא מושג גמיש ויחסי, לא מוחלט לחלוטין. - גישה זו מאפשרת לבתי המשפט לשקול נסיבות מעשיות, במקום לדרוש ודאות שלא ניתן לגבות עדות במהלך המשפט, בהתאם לפסיקה המקובלת (למשל, מרדכי שולמן נ' המדינה). 2. איזון אינטרסים: - הניתוח מדגיש את החשיבות של איזון בין זכויות הנאשם לבין האינטרס הציבורי בהעמדה לדין יעיל של פשעים. - בעוד שעדות מקדמית היא יוצאת דופן, בתי המשפט מוצדקים להעניק אותה תחת "צורך בלתי נמנע", במיוחד כאשר יהיה קשה לשמר או להשיג את הראיות מאוחר יותר. III. חידושים משפטיים ונימוקי בית המשפט: 1. כלל "בסיס סביר להניח": - בית המשפט מאמץ פרשנות פרגמטית וגמישה לנוסח המחוקק, ומתיר עדות מקדמית כאשר יש יסוד סביר להאמין כי גבתה במהלך המשפט אינה אפשרית. 2. התחשבות בנסיבות העדים: - ההחלטה לוקחת בחשבון גורמים כגון מעמד המעצר של העד, תנאי השחרור הפוטנציאליים וחוסר הרצון הטבעי של עד שהפליל שותפים לקשר. - בית המשפט מכיר במפורש באתגרים בזימון עדים ובחשיבותם של אמצעי הגנה פרוצדורליים, כגון תנאי ערבות, כדי להבטיח את הופעתם. 3. חדשנות באיזון זכויות: - בית המשפט מדגיש באופן חדשני כי עדות מקדימה היא אמצעי למנוע עיכובים פרוצדורליים ולשמור על שלמות הראיות, במיוחד כאשר קיימים מכשולים פוטנציאליים לעדות עדים. - הוא קובע במפורש שיש לגשת לתהליך בזהירות אך גם מתוך הכרה בנחיצותו לצדק. IV. אמצעי הגנה פרוצדורליים ומהותיים: - בית המשפט מבטיח שזכויות הנאשם נשמרות על ידי מתן אפשרות לתגובות לכתב האישום ומתן הזדמנויות להגנה לגשת לראיות שנאספו. - הוא מכיר בכך שעדות מקדמית היא סטייה מהנוהג המקובל אך מוצדקת כאן בשל "צורך בלתי נמנע", העולה בקנה אחד עם עקרונות חוקתיים של הגינות פרוצדורלית. מסקנה: מקרה זה מדגים את היישום הנבון של הוראות החוק של בית המשפט לעדות מוקדמת, תוך שילוב פרשנות שיפוטית גמישה המותאמת לעקרונות משפטיים שמטרתם לאזן בין יעילות, הוגנות ויושרה ראייתית. החידושים נעוצים בהרחבה הפרגמטית של "אי-אפשרות" ובהכרה מפורשת בנסיבות שבהן עדות מקדמית מוצדקת והכרחית, ובכך מעשירה את הדוקטרינה המשפטית המסדירה את הליכי עדות העדים בהליך הפלילי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק סדר הדין הפלילי

ת"פ 62553-08-23 מדינת ישראל נ' מחמוד סלאימה, שלום (22.9.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית