בש"פ 905/23

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעורו של נאשם בעבירת נשק, אשר לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים קובע חזקת מסוכנות סטטוטורית. בית המשפט פעל על פי מסגרת משפטית המחייבת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים בהתקיים שלושה תנאים: עילת מעצר, ראיות לכאורה הקושרות את הנאשם לעבירה, וחוסר אפשרות להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופות. מסוכנותו של המערער נבעה ממעשיו, ובראשם הימלטותו משוטרים עם נשק, ותסקיר שירות המבחן הדגיש את חוסר יכולתו להכיר בסיכונים ובהשלכות של מעשיו. על אף שהמערער צעיר ואין לו עבר פלילי, אין די בגורמים אלה כדי לסתור את תפיסת המסוכנות. בית המשפט שקל גם את חלופות המעצר שהוצעו ומצא כי הן אינן מספקות. בהתחשב בשיקולים אלה ובהתאם לתקדימים, החליט בית המשפט שלא לסטות מהמלצת שירות המבחן, ובכך דחה את הערעור וקבע כי הנאשם יישאר במעצר עד לסיום ההליך המשפטי.