ת"א 2037-08-18

תקציר

התובע תבע את הנתבע להחזר השקעה של למעלה מ-300,000 ₪ במיזם משותף שלא צלח. התובע טען כי המיזם נכשל בשל רשלנות הנתבעת, ואילו הנתבע טען כי הוא פשוט לא הושלם. בית המשפט מצא כי למרות שהמיזם לא צלח, לא ניתן לייחס אותו לרשלנות הנתבעת. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעת להשיב לתובע סך של 203,696 ₪, המהווים את ההשקעה הראשונית בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד התביעה. סכום זה שיקף את הסכום שהושקע בעת חתימת החוזה, בניכוי השקעות נוספות שבוצעו בהמשך. בית המשפט ביסס את החלטתו על הטעיה חלקית של התובעת, שכן הנתבעת הציגה מצג שווא בדבר קיומם של משקיעים נוספים שהיו חיוניים להצלחת המיזם. התובע סמך על הנתבע במשתמע, מה שהוביל את בית המשפט לפסוק לטובתו בעניין ההחזר. כמו כן פסק השופט לתובע 30 אלף שקל שכר טרחת עורך דין ו-10,000 שקל הוצאות משפט, שישולמו בתוך 30 יום. בפסק הדין נקבע כי כל עיכוב בתשלום יגרור הפרשי ריבית והצמדה נוספים.