עת"מ 18949-02-12

תקציר

העותרת והמשיבה מס' 2 הגישו שתיהן הצעות למכרז פומבי שפרסמה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להקמת מעונות סטודנטים בקמפוס שדה בוקר. העותר טען כי יש לפסול את הצעתה של המשיבה מס' 2 מכמה טעמים, ובהם ערבות בנקאית פגומה, פערי מחירים ומו"מ פסול בין האוניברסיטה לבין המשיב מס' 2. בית המשפט מצא כי העותרת ידעה את תנאי המכרז ואינה יכולה לחלוק עליהם לאחר שנודע לה כי לא זכתה. מסמכי המכרז אפשרו תיקון טפסי ערבות, וההפרש של שלושה ימים בתקופת פירעון הערבות הבנקאית לא היה מהותי. בנוסף, מצא בית המשפט כי הצעתה של המשיבה מס' 2 פירטה כראוי את ההנחה שניתנה וכי פערי התמחור היו סבירים בהתחשב במספר הרב של הפריטים המעורבים. מגעיה של האוניברסיטה עם המשיבה מס' 2 היו הבהרות המותרות במסגרת תנאי המכרז ולא היוו משא ומתן. ככלל, החלטת האוניברסיטה לאפשר למשיבה מס' 2 לתקן את ערבותה הבנקאית הייתה חוקית וסבירה, ולא נמצאו ראיות להעדפה או לאי שוויון בהליך המכרזי. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך 12,000 ₪.