עפ"ג 1106-02-17

תקציר

הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין מתייחס להרשעת המערער בעבירות מס, לרבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות להעלמת תשלומי מס, והנפקה והפצה של חשבוניות כאלה לחברות אחרות. בערעור נטען להתערבות בקביעות עובדתיות, חוסר ראיות וטעויות פרוצדורליות. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, המבוססים על התרשמותם הישירה של עדים וסותרים את דבריו וגרסאותיו של המערער עצמו. הנטל להוכיח היעדר חשבוניות פיקטיביות מוטל על המערער, והראיות, לרבות עדותו של עד המדינה, מצביעות על כוונת המערער להתחמק מתשלומי מס. בית המשפט דוחה גם את טענות המערער בדבר הגנת הצורך וההשתק הפלילי, שכן הן סותרות את העובדות וחסרות שחר. זאת ועוד, הרשעה בעבירות לפי פקודת מס הכנסה מוצדקת, שכן יסודותיהן של עבירות אלו שונים מאלה של העלמת מע"מ. באשר לעונש, מסכים בית המשפט כי הוא מידתי ביחס לחומרת העבירות, מספרן והיקפן של החשבוניות הפיקטיביות וחוסר אחריותו של המערער. חומרתן של עבירות המס ופגיעתן בחברה הודגשה בפסקי דין קודמים, והרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות דומות מצדיקות עוד יותר את העונש. הקנס שהוטל, למרות גובהו, משקף כראוי את חומרת והיקף העבירות. לסיכום, הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה, תוך צמצום מספר העבירות בהתאם לכתב האישום.