תמ"ש 46939-07-18

תקציר

פסק דין זה סובב סביב שתי אימהות שהסכימו לצו הורות לילדן, ח'. צו ההורות הכיר בשתי האימהות כהוריה החוקיים של ח'. עם זאת, בעקבות משבר במערכת היחסים ביניהם, עתרה אחת האימהות (התובעת) לביטול צו ההורות, בנימוק של פגמים פרוצדורליים וטובתה של ח'. בית המשפט דחה את טענותיה הפרוצדורליות של התובעת, וקבע כי צו ההורות ניתן בהסכמה וכי כל התנגדות הייתה צריכה לעלות באמצעות ערעור, דבר שלא קרה. בנוסף, טענות התובע כי לא הבין את השלכות הצו הוגדרו כבלתי משכנעות וחסרות ראיות. נטל ההוכחה היה מוטל על התובע, ובית המשפט קיבל את ראיות הנתבע, לרבות מסרונים ופעולות נוספות, המעידות על הסכמתו והבנתו של התובע. גם טענותיה של התובעת בדבר חוסר הבהירות בדבר מהות הצו ומצבה הרפואי נדחו בשל חוסר ביסוס. באשר לטובתה של ח', הסכים בית המשפט עם בא כוח המדינה כי ניתן להסיק את ביטולו של צו אימוץ מהדין החל. התובעת לא טענה לנסיבות לא ידועות בעת מתן צו ההורות, דבר שהיווה תנאי מוקדם לביטול. כמו כן, בית המשפט נקט משנה זהירות בניתוק הקשר ההורי והעדיף את טובת הקטין. לבית המשפט היה דו"ח עובד סוציאלי וחוות דעת מומחה, שהיו חלוקים בהמלצותיהם. בית המשפט נתן משקל משמעותי לתסקיר, שהמליץ להותיר על כנו את צו ההורות, שכן ביטולו עלול לפגוע ביחסיה של ח' עם הנתבעת. חוות דעת המומחה, שהעדיפה ביטול, נחשבה פחות משכנעת. בית המשפט הגיע למסקנה כי ביטול צו ההורות אינו לטובתה של ח' ועלול לגרום לה נזק מיותר. תחת זאת, הורה בית המשפט על משמורת זמנית לתובעת והרחיב את שהותה של ח' אצל הנתבעת, לרבות סופי שבוע, תוך הדגשת חשיבות הקשר של ח' עם שני הוריה ואחיה. הסדרי המשמורת והשהייה ייבחנו מחדש לאחר קבלת תסקיר מלא משירותי הרווחה. אופיו הרגיש של התיק הוביל את בית המשפט לוותר על כל הוראה הנוגעת להוצאות, במטרה להפחית את המתח בין האמהות. לבסוף, נדחתה בקשת התובעת לבטל את צו ההורות, ונקבעו הסדרי משמורת ושהות זמניים עד לעיון נוסף.