ת"א 25610-06-22

תקציר

פסק דין זה דוחה את בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה כך שיגדיל את הפיצויים הנתבעים, בעקבות סכסוך משפטי ארוך ומורכב בין התובעת לבין כונס נכסים שמונה למכירת דירה בבעלות משותפת של התובע וגרושתו. התביעה המקורית דרשה פיצויים בסך 680,050 ₪ בגין מכירת הדירה, אך התובעת ביקשה להגדיל זאת לסכום של 1,290,953 ₪ לאחר שגילתה לכאורה הפסדים נוספים. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה הפרוצדורלית הארוכה שהובילה לשלב הנוכחי של התיק, הכוללת בקשות ודיונים רבים בנוגע למכירת הדירה. כונס הנכסים מונה בשנת 2015 למכירת הדירה, אשר נמכרה לבסוף לצד שלישי בשנת 2016. לתובע היו מספר הזדמנויות לרכוש את חלקה של גרושתו בדירה, אך לא העמיד את הערבויות הבנקאיות הנדרשות. המכירה לצד השלישי אושרה, והתובע פונה מהדירה בשנת 2016. רישום הדירה על שם הרוכש הסתיים בשנת 2017, ותמורת המכירה חולקה בשנת 2019. בפסק הדין צוין כי השלב הנוכחי של ההליך מאוחר, ומגיע לאחר דיון קדם המשפט הראשון והגשת תצהירי עדות ראשונית. כמו כן, היא מדגישה את ההחלטות השיפוטיות המכריעות הנוגעות למכירת הדירה ואת ההזדמנויות הקודמות של התובע לרכוש אותה. בית המשפט מוצא כי חלק מהתיקונים המבוקשים מתייחסים לאירועים שהתרחשו לפני שנים וניתן היה לכלול אותם בכתב התביעות המקורי בשקידה סבירה. באשר לראשי נזק ספציפיים, בית המשפט מסרב להגדיל את הסכומים הנתבעים בגין הפסדים הקשורים לעיכוב בהעברת תמורת המכירה, כמו גם לעליית ערך הדירה הנטענת עקב תנודות בשוק. בית המשפט דוחה גם את תביעותיו החדשות של התובע בגין הפרת הסכם רכישה, אי המצאת חשבוניות ודמי שכירות למשך 3.5 שנים – ומגדיר אותן כחוזרות על עצמן, בלתי סבירות או מהוות עילות תביעה חדשות שניתן היה לכלול קודם לכן. עם זאת, בית המשפט מורה לכונס הנכסים לספק חשבוניות כנדרש בחוק, אם טרם סופקו. בנוסף, בית המשפט מציע לתובע לשמור על סכום תביעתו המקורי בסך 680,050 ₪ אם יבחר. התובע צפוי להגיב עד ליום 19.3.24, והנתבע יקבל מהתובע הוצאות בסך 700 ₪.