ע 18/17

תקציר

המערער, חייל צה"ל, הורשע בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת בכך שירה בראשו של מחבל פצוע וגרם למותו. האירוע התרחש לאחר שהמחבל דקר חייל נוסף ונורה ונוטרל על ידי חיילים נוספים. המערער טען כי חשש שהמחבל אוחז בחגורת נפץ ומהווה איום מיידי, אך בית המשפט מצא הצדקה זו בלתי משכנעת. רוב השופטים גזרו עליו 18 חודשי מאסר, בניכוי תשעה ימי מעצר, ואילו שופט המיעוט הציע 30 חודשים. התביעה ערערה על החמרת העונש, וההגנה ערערה על זיכוי או הקלה בעונש. בית המשפט לערעורים דחה את ערעור ההגנה, ומצא ראיות מספיקות כדי להרשיע את המערער בהריגה. בית המשפט הסתמך על עדויותיהם של שלושה עדים ששמעו את המערער מצדיק את הירי כנקמה על מעשיו הקודמים של המחבל. בית המשפט אף מצא כי גרסאותיו המתפתחות של המערער אינן אמינות ואינן עולות בקנה אחד עם ראיות אובייקטיביות, לרבות סרטונים של האירוע. באשר לערעור התביעה, רוב השופטים דחו אותו, בהתחשב בתכונותיו החיוביות של המערער ובנסיבות העבירה. הם הטילו עונש של 18 חודשי מאסר, בהתחשב בכך שמדובר בעונש מתון. שני שופטי מיעוט הציעו להחמיר בעונש, תוך הדגשת חומרתה הרבה של העבירה וחוסר החרטה של המערער. הם קבעו את טווח הענישה על 30 עד 60 חודשים, מתוך אמונה שעונש הרוב העביר מסר שגוי. עם זאת, בסופו של דבר אישר בית המשפט קמא את עונשו של בית משפט קמא, תוך ציון תכונותיו החיוביות של המערער ונסיבות המקרה.