דב"ע נה/127 - 0

תקציר

התיק נסוב סביב ערעור בדבר זכותו של המערער לערער על החלטת רופא מוסמך בעניין ביטוח אובדן כושר עבודה. המערער, הסובל ממספר בעיות בריאותיות, נקבע תחילה כבעל נכות רפואית בשיעור של 95% ונכות תפקודית בשיעור של 100%, והוא מקבל את ההטבות המרביות לפי חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, המערערת מקווה לקבל 100% נכות רפואית כדי לקבל הטבות נוספות מחוץ לתחום הביטוח הלאומי, כגון הנחות במסים ובריאות. המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשת המערער לערער, בנימוק של תקנות המאפשרות ערעור רק אם אחוזי הנכות אינם מזכים את המערער בהטבות. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת המערערת, אך הערעור לבית הדין הארצי לעבודה התקבל. בית המשפט פירש את החוקים הרלוונטיים באופן רחב, תוך הדגשת העיקרון הכללי של המשפט הישראלי לפיו ניתן לערער על החלטות מנהליות. בית המשפט הכיר בפער חקיקתי במערכת, והפעיל את סמכותו הטבועה למלא חלל זה, והגיע למסקנה כי למערערת צריכה להיות זכות ערעור על החלטת הרופא המוסמך. החלטה זו נתמכת בחשיבותו של מנגנון פיקוח בקביעת נכות ובזכויות הנכים כמכלול מגובש. לפיכך התקבל הערר, ואפשר למערער להגיש ערר בפני הוועדה הרפואית לעררים.