ע"פ 3383/05

תקציר

המערער הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, לאחר שהודה בנהיגה פרועה ומסוכנת בבאר שבע. בליל 11 בפברואר 2004 הוא התחמק מתחנת משטרה, ביצע פניית פרסה מסוכנת ונסע בפזיזות באור אדום, תוך שהוא מסכן משתמשי דרך אחרים. במקום התפתח מרדף משטרתי, במהלכו נשקפת סכנה נוספת לנוסע ברכבו בכך שאיים על השוטרים בחפץ הדומה לאקדח והשליך ברזל מהרכב. המרדף הסתיים כאשר המערער ניסה להימלט מהמקום וכתוצאה מכך אירעה תאונה. תחילה נגזרו עליו שלוש שנות מאסר, קנס ופסילת נהיגה. פרקליטו, עו"ד ונטורה, ערער על חומרת העונש וטען כי הוא מעניש את "התופעה" ולא את העבריין הבודד, והדגיש את הפערים בענישה בעבירות דומות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מצטט מקרים קודמים המדגישים את הצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני התנהגות דומה ולהגן על שלום הציבור. בית המשפט ציין את חומרתה של התנהגות כזו, במיוחד כאשר היא הפכה לסוגיה מתמשכת באזור, ואישר את גזר הדין כהולם את נסיבות המקרה, בהתאם לציפיות של ערכאות גבוהות יותר לרסן פעולות מסוכנות כאלה.