ת"א 2245/00

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להכרה בתובענה ייצוגית נגד בזק חברה לישראל לתקשורת בע"מ (בזק) בגין אי גילוי עילת תביעה כלשהי. התביעה הייצוגית התבססה על מספר טענות, ובהן חיוב בלתי חוקי לכאורה של בזק במנויים בגין אי פרסום פרטיהם בפנקסי טלפונים, השארת הודעות קוליות, משיכת הודעות, ביצוע שיחות טלפון ושימוש בשירות Follow Me. המבקשים, שכללו את עמותת "מוקד צרכני" ושני אנשים, טענו כי פרקטיקות אלה פוגעות בזכויות הצרכנים ומהוות הטעיה וניצול מצוקה. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעולותיה של בזק היו חוקיות ותואמות את התקנות הרלוונטיות. היא קבעה כי על בזק מוטלת חובה חוקית לפרסם מדריכי טלפונים וכי הפרסום אינו פוגע בפרטיות המנויים. עוד קבע בית המשפט כי האישומים בגין מניעת פרסום היו חוקיים וסבירים. באשר לשירותי תא קולי ועקוב אחרי, קיבל בית המשפט את טענת בזק כי שירותים אלה דורשים תשומות טכניות נוספות, והחברה רשאית לגבות בגינם. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת המבקשים כי בזק מתנה שירות תא קולי פלוס בקבלת שירות תא קולי, וקבע כי מדובר בשירותים נפרדים ומחויבים בנפרד. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי המבקשים לא הצליחו להוכיח הסתברות סבירה להצלחה ולכן דחה את הבקשה להכיר בתובענה הייצוגית. בנוסף, חויבו המבקשים לשלם לבזק את הוצאותיה, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 50 אלף שקל.