ת"פ 39312-12-15

תקציר

הנאשם הורשע בשני סעיפים של סיוע במכירת סם מסוכן, וסעיף אחד של סחר בסם מסוכן, והכל במסגרת הסדר טיעון. כתב האישום התייחס לשלושה אירועים נפרדים שהתרחשו במהלך חודש, בהם מכר הנאשם או סייע במכירת קוקאין לשוטר סמוי. האישום הראשון התייחס למכירה של 1.1592 גרם קוקאין, כאשר הנאשם הסיע את השוטר לעיר אחרת כדי להשלים את העסקה. האישום השני התייחס למכירת 2.0174 גרם קוקאין לשוטר תמורת 2,500 שקל. האישום השלישי התייחס לחלקו של הנאשם בסיוע למכירת 4.5440 גרם קוקאין לשוטר. הצדדים הסכימו להשאיר את העונש לבית המשפט, שהורה על תסקיר מבחן על הנאשם. הדו"ח פירט את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, לרבות אחריותו הכלכלית כלפי משפחתו ותפקידו התומך בה. עוד צוין כי לנאשם אין עבר פלילי קודם, והביע את דעתו כי הנאשם פעל מתוך תחושת הישרדות, ובעל פוטנציאל שיקום. הנאשם השתתף בפגישות טיפוליות במהלך הדיונים בבית המשפט, ותואר כמי שנכח בהן באופן קבוע והפיק מהן תועלת. התביעה טענה לעונש מאסר, תוך הדגשת המסוכנות הנשקפת ממעשיו של הנאשם, הערכים המוגנים שנפגעו והצורך בהרתעה כללית במקרים כאלה. ההגנה טענה לעונש שימנע מאסר, וביקשה חוות דעת מפקחת בתיק. בית המשפט החליט כי אין צורך לקבוע אם מדובר באירוע בודד או במספר אירועים, שכן תוצאת הענישה תהיה זהה בשני המקרים. עוד צוין כי מעשיו של הנאשם פגעו בשלום הציבור ובסדר, וכי עבירות סמים מחייבות ענישה חמורה ומרתיעה. עם זאת, נלקחו בחשבון כמויות הסמים הקטנות המעורבות, חלקו של הנאשם בכל אירוע וחוסר הרווח הכספי שלו. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם לאישום הראשון והשלישי הוא ארבעה עד שנים עשר חודשים, ולאישום השני שישה עד שמונה עשר חודשים. בסופו של דבר, החליט בית המשפט לחרוג מהעונש ההולם על מנת לקדם את שיקומו של הנאשם, בשים לב לטיפול שעבר, נסיבותיו האישיות, היעדר עבר פלילי, האחריות שנטל על עצמו והזמן השיפוטי שנחסך בעקבות הסדר הטיעון. בית המשפט קבע עונש של שישה חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים בגין עבירת סמים, פסילה של שישה חודשים וקנס של 12,000 ₪. כמו כן הוזהר הנאשם מפני ההשלכות של אי עמידה בתנאי עונשו.