ת"א 5533-08-17

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעים, אשר ערבו להלוואה שניתנה לצד שלישי, אכן היו ערבים ולא לווים, ולכן זכאים להגנות מסוימות לפי חוק הערבות. החוק קובע כי נושה חייב לגלות פרטים מסוימים לערב לפני כריתת חוזה, ואי עשייתו עלולה לפטור את הערב מחובותיו. בית המשפט מצא כי הנתבעים, אשר הלוו כספים לצד השלישי, לא ביצעו את הגילויים הנדרשים לתובעים וביצעו מעשי הטעיה. כתוצאה מכך, ערבות התובעים בוטלה. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת התובעים כי הנתבעים היו "אנשי קש" הפועלים מטעם מלווה אחר, וקבע כי הנתבעים הם נושים אמיתיים. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, הוציא צו הצהרתי המשחרר אותם מכל חובות על פי ההלוואה, והורה על ביטול המשכנתא על דירת התובעים. כנגד הנתבעים נפסקו הוצאות חלקיות, ואילו הוצאות היחסים בין התובעים לבין שניים מהנתבעים לא נפסקו למי מהצדדים.