ע"א 364/83

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט העליון לערעור שעסק בסכסוך כספי בנוגע לצ'ק שהוציאה המערערת כבטוחה להלוואה של בעלה. המערערת הסכימה להנפיק שיק על סך 3,000 ₪, אך בעלה מילא אותו ב-400,000 ₪ ונתן אותו למשיב ההלוואה. משחזר השיק, פנה המשיב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. התנגדותה של המערערת לכך התקבלה בחלקה, והגבילה את חבותה ל-3,000 ₪ שיועדו במקור. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי המערערת חייבת במלוא הסכום, מה שהוביל לערעור. בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגיש כי המערערת הייתה כבולה להשתק בשל התנהלותה הראשונית שהצביעה על אמינות תנאי השיק. בית המשפט מצא כי המשיב פעל בתום לב, מבלי שידע על הסכום העודף הבלתי מורשה, ולפיכך כשיר להיות "מחזיק ראוי" בשטר לפי פקודת השטרות. עוד ציין בית המשפט כי המערערת הקלה על הסיכון בכך שהותירה את השיק לא שלם. לפיכך נדחה הערעור, ופסק הדין תיקן את סכום התשלום ל-397,000 ₪, תוך הדגשת אחריותה של המערערת לערכו המלא של השיק.