בג"צ 3758/17

תקציר

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, דן במקרה הנוגע לתנאי העסקתם של עוזרים משפטיים, ובפרט להחלטת המדינה להטיל מגבלה של שנים על העסקתם. בית הדין הבהיר את תפקידו, והדגיש כי הוא אינו פועל כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, אלא אם טעויות משפטיות מהותיות או סוגיות של צדק מחייבות התערבות. במקרה זה, בית הדין קבע כי התערבות כזו נדרשת בשל הליך קבלת החלטות מינהלי לקוי בנוגע למגבלת תקופת ההעסקה. ההחלטה להפסיק את העסקתם של מאות עוזרים משפטיים נעדרה הצדקה ראויה, סמכות והליך מנהלי מתועד. נימוקי המדינה להטלת מגבלת התעסוקה, כגון מניעת שחיקה או נטילת הטבות חינוכיות מסוימות, נמצאו בלתי מבוססים דיים ואינם מאוזנים כראוי אל מול הפגיעה בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי פתרונות חלופיים אפשריים לא נבדקו לעומק. בית הדין חייב את המשא ומתן הקיבוצי לקבוע משך העסקה הוגן לעוזרים משפטיים, תוך שמירה על האפשרות לחריגים בהתאם לנסיבות הפרטניות. מסקנה זו הושגה למרות חוות הדעת החולקת, שקבעה כי בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה לא נפלה טעות משפטית מהותית.