פ"א 7422-12-08

תקציר

המערער הגיש הודעת ערעור מפורטת על הרשעתו וגזר דינו בגין הפעלת עסק ללא רישיון ואי קיום צו בית משפט. המערער טוען כי בית משפט קמא התעלם מראיות שיש בהן כדי להוכיח את טענתו ל"הגנה מפני צדק" ומבקש מבית המשפט להתערב בהכרעת הדין ולזכותו. לחילופין, הוא מבקש להמתיק את עונשו. המערערת מעלה טענות רבות כנגד התנהלותו של בית משפט קמא, לרבות טענות לאכיפה בררנית ולאפליה מצד המשיב. עם זאת, בית המשפט מוצא כי בית משפט קמא בחן ביסודיות את מכלול טענותיו וראיותיו של המערער ולא נפלו בו טעויות משפטיות. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא בטענת ההגנה מפני צדק, וקובע כי הרשות המוסמכת לא התנערה מחובתה לאכוף את החוק באופן בלתי סביר, וקובע כי פעולות הרשות היו סבירות. באשר לטענה לאכיפה בלתי שוויונית, מציין בית המשפט כי הסעד אינו מתן רשות למערער אלא להורות לרשות לאכוף את החוק באופן שוויוני. בית המשפט דוחה אף הוא את הערעור על גזר הדין, ומסכים כי הקנס שהוטל הוא מידתי וכי התנהגותו העבריינית של המערער ראויה לגינוי. זאת ועוד, בית המשפט מקבל את פרשנותו של בית משפט קמא להתחייבות המערער שלא לבצע עבירות נוספות ולהפעלת התחייבות זו. משכך, קובע בית המשפט כי הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחה במלואו.