ע"א 2084/02

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין סכסוך על מחסנים השייכים למערערת, שותפות העוסקת בפיתוח מקרקעין. המחסנים המדוברים ממוקמים בקומת הקרקע של בניין מגורים עם 27 דירות. המערערת התכוונה למכור מחסנים אלה לבעלי הדירות אך לא עשתה כן. הדיירים עברו לגור בדירות והחלו להשתמש במחסנים ללא הסכם משפטי. המערערת תבעה פסק דין מקוצר, אך הערכאה הנמוכה יותר דחתה את התביעה, מה שהוביל לערעור זה. שאלת המפתח היא האם המחסנים הם חלק מהרכוש המשותף של הבניין. על בית המשפט לקבוע אם הוצאו כדין מהרכוש המשותף כהגדרתו בחוקים הרלוונטיים. פסק הדין בוחן שני חוזי מכר, חוזה א' וחוזה ב', שנחתמו עם רוכשי דירות שונים, ומציין כי בחוזים צוין במפורש כי לרוכשים אין זכויות במחסנים. בית המשפט מפרש את החוזים ואת המפרט שלהם כמצביעים על כך שהמחסנים נועדו תמיד להיות חלק מהרכוש המשותף, והוצאתם מהרכוש המשותף נעשתה כדין באמצעות החוזים. חשוב לציין כי "כללי המשחק" בנוגע לרכוש המשותף נקבעו עם חתימת החוזה הראשון, המבטיח שכל הדיירים מחויבים לאותן תקנות. גם התנהלות הדיירים מאשרת הבנה זו, שכן הם חתמו על חוזים בהם נאמר במפורש כי המחסנים אינם רכושם. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענות בדבר תחזוקת המחסנים על ידי המערערת וזכות המשיבים לפלוש אליהם. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, והמשיבים מצווים לפנות את המחסנים. המשיבים חייבים גם בהוצאות המשפט של המערערת.