עב"ל 222/09

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור על החלטת בית הדין האזורי לדחות את תביעת המערערת להכרה בתאונת עבודה. הערעור נדחה על יסוד הנימוקים שניתנו על ידי בית משפט קמא, כמו גם על הסיכומים שהוצגו על ידי בא כוח המוסד. טענת המערערת כי חוות דעת המומחה לא שקלה את עמדות הצדדים נדחתה, שכן חוות הדעת היו מצויות בתיק הרפואי והוזכרו במפורש על ידי המומחה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר האסכולה הרפואית של המומחה ואי ציון מפורש של אופיו החריג של אירוע העבודה, וקבע כי קביעתו של המומחה הייתה סבירה ומבוססת. כמו כן, בית המשפט לא ראה צורך במינוי מומחה רפואי חדש או נוסף, שכן חוות הדעת הקיימת הייתה יסודית, עקבית ומבוססת על ראיות רפואיות. תחת זאת, אישר בית המשפט את הסתמכותו של בית הדין האזורי על חוות דעת המומחה, אשר קבעה כי התקף הלב של המערער נבע מהתקדמות טבעית של מחלת לבו ולא נגרם כתוצאה מאירוע עבודתו. פסק הדין לטובת בית המשפט המחוזי אושר אפוא, והערעור נדחה ללא צו להוצאות. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים ביום 10.1.2009.