תמ"ש 57918-06-15

תקציר

המבקשת, בתו של המנוח מ.ל.פ., מבקשת לבטל צו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה בשנת 2011, המחלק את עזבון המנוח שווה בשווה בין המבקשת לבין המשיב, בעלה של המנוחה. המבקשת טוענת כי המשיב והמנוחה היו פרודים בעת פטירתה ולכן אין לראות במשיב "בן זוגה" לפי חוק הירושה ולרשת את עזבונה. המשיב מכחיש את טענות המבקש וטוען כי המבקשת לוקה בנפשה וגרסתה לאירועים אינה אמינה. לטענתו, הוא ניהל נישואין נורמטיביים עם המנוחה ואף סייע לה לרכוש דירה. בית המשפט מוצא כי גרסת המבקש לעובדות אמינה יותר. שוכנע כי המנוח והמשיב אכן היו פרודים לפחות שש שנים לפני פטירת המנוח, והמשיב אף הקים משפחה חדשה והביא ילדים לעולם עם אישה אחרת בתקופה זו. בית המשפט מתחשב גם במיעוטה ובמצבה הנפשי של המבקשת כאשר לא הגישה את הבקשה מוקדם יותר לאחר שהגיעה לבגרות. בית המשפט מפרש את המונח "בן זוג" בחוק הירושה כמי שנשוי פורמלית, ולאו דווקא במערכת יחסים מהותית. עם זאת, היא שוקלת גם את תוקפם של הנישואין ואת האפשרות לפסול אותם בשל נסיבות שיחייבו את בני הזוג להתגרש על פי הדין הדתי. במקרה הנוכחי, התנהלותו של המשיב, לרבות נטישת המנוח והבאת ילדים לעולם עם אישה אחרת, תחייב אותו לתת גט. לכן, לצורך דיני הירושה, אין לראות בו בן זוגו של המנוח. משכך, מקבל בית המשפט את תביעת המבקש ומתקן את צו הירושה כך שהמבקש יהיה היורש היחיד של עזבון המנוח. המשיב מצווה לשאת בהוצאות המבקש, וצו הירושה המתוקן יישלח לצדדים ולרשם לענייני ירושה.