דב"ע נא/182 - 3
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
פסק הדין עוסק בחוזה עבודה אישי בין עובד לחברה ממשלתית, שהצמיד את שכרו של העובד לזה של המנכ"ל. העובד טען כי הצמדת השכר צריכה להתבסס על שכרו בפועל והמעשי של המנכ"ל, כולל דרגות אישיות או תנודות, ואילו החברה טענה כי ההצמדה מתייחסת לשכר המנכ"ל הסטנדרטי שנקבע בדירוג החברה. בית הדין האזורי צידד בחברה, והעובד ערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. לדברי בית הדין, כוונת הצדדים, כפי שמשתמע מהחוזה והנסיבות, הייתה שהשכר יהיה צמוד לשכר המנכ"ל הסטנדרטי המתאים לדירוג החברה. החוזה פורש לאור כוונתם הצפויה של הצדדים בעת כריתת החוזה, ולא ניתן משקל מופרז למשמעותן המילולית של המילים. בנוסף, ציין בית הדין כי סעיפי הצמדת שכר זוכים בדרך כלל לפרשנות מצמצמת, ופירוש החוזה כפי שהציע העובד יוביל לתנודות שכר בלתי סבירות. מאחר שגם טענת העובד לא נתמכה בעובדות, הערעור נדחה, והעובד חויב לשאת בהוצאות המשפט של החברה.
חקיקה מקושרת
דב"ע נא/182 - 3 רפי מאירי נ' מל"מ מערכות בע"מ, עבודה ארצי (11.5.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.