ת"א 17461-09-15

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע בתביעת לשון הרע שהגיש תאגיד נגד אחד מלקוחותיו. הלקוח פרסם פוסט בודד בפייסבוק בו פירט חוויה שלילית שהייתה לו עם מוקד השירות של התובע, אשר גרמה לו עוול בנוגע לנזק שנגרם לרכבו אשר נגרם ככל הנראה כתוצאה מרשלנות עובדי התובע. הפוסט, שנמצא נכון, תיאר את השתלשלות האירועים שהובילה לנזק, ואת סירובו של התובע לאחר מכן לקחת אחריות עליו או לתקן את הרכב במסגרת האחריות. הלקוח סיים את הפוסט בהבעת דעתו השלילית על התנהלות התובעים, וכינה אותם "רמאים ונוכלים". בית המשפט קבע כי הפרסום אינו מהווה לשון הרע, שכן הוא מהווה ביטוי לדעתו השלילית אך הכנה של הלקוח על השירות שקיבל, ולכן הוא מוגן על פי חוק איסור לשון הרע. יתר על כן, גם אם הפרסום יכול להיחשב כלשון הרע, היו לנתבע הגנות תקפות מכוח אמת הפרסום והבעת דעה בתום לב הוראות החוק. בית המשפט הדגיש את הצורך להגן על זכותם של הלקוחות לבקר עסקים הנותנים שירות לקוי, ופסק לנתבעת 20,000 ₪ הוצאות משפט והוצאות משפט, שישולמו על ידי התובע. החלטה זו מהווה תזכורת לכך שאסור לעסקים לנסות להלך אימים על לקוחות המספקים ביקורת כנה ועובדתית, וכי בתי המשפט יתמכו בלקוחות במקרים כאלה.