ע"פ 5127/02

תקציר

המשיבים זוכו מאשמת רצח בבית המשפט המחוזי, אך הוחזקו במעצר למשך 72 שעות לפי סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי כדי לאפשר למדינה לערער. המדינה ביקשה להאריך את מעצרם עד לדיון בערעור. בעוד שבית המשפט העליון מצא כי אין הוראה מפורשת בחוק למעצר אנשים שזוכו עד להגשת ערעור, הוא פירש את החוק כך שיעניק במשתמע לערכאת הערעור סמכות זו כדי לשמור על "הרמוניה חקיקתית". עם זאת, סיכויי הצלחת הערעור נמוכים שכן החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על הערכות מהימנות עדים. זאת ועוד, חזקת המסוכנות והחשש מפני בריחת המשיבים מן הדין נחלשו בעקבות זיכויים. לפיכך נדחתה בקשתם להארכת מעצרם והם חויבו לשחררם בתנאים ובערבות עד לדיון בערעור. החלטה זו, אף שלא הייתה פשוטה או קלה, כיבדה את חזקת החפות של המשיבים ואת זכותם לחירות, במיוחד נוכח מעצרם הקודם שנמשך כשנתיים.