בש"פ 2799/13

תקציר

הערעור מתייחס להכרעת הדין בשאלה האם יש לעצור את המערער עד תום המשפט על סמך הראיות שהציג המשיב. המשיב ביקש את מעצרו של המערער, בטענה כי קיימות ראיות לכאורה – לרבות ראיות DNA ועדות המפלילה את המערער – וכי הוא מהווה סכנה לציבור ועלול לשבש את מהלך המשפט. המערער, לעומת זאת, טען כי אין סיכוי סביר שהראיות הקיימות יובילו להרשעתו, תוך ניסיון להכפיש את הראיות ואת מסוכנותו לחברה. בית משפט קמא הורה על מעצרו עד תום ההליכים. בערעור חזר המערער על טענותיו בדבר היעדר ראיות וביקש להשתחרר. עם זאת, השופט דחה את הערעור בקובעו כי הראיות שהציג המשיב – ובפרט עדותו של הקטין וראיות הדנ"א – מקימות סיכוי סביר להרשעת המערער. השופט הסכים עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר מסוכנותו של המערער לחברה ופוטנציאל שיבוש הליכי משפט, תוך שימת דגש על הרשעותיו הקודמות ועל נסיבות העבירה הנוכחית. משכך, אישר השופט את ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים.