ע"פ 2627/12

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למקרה של התנהגות משפילה ומתעללת כלפי אישה על ידי גבר שחשד בה שהיא רואה אנשים אחרים. המערער הורשע במספר עבירות, לרבות תקיפה מינית, הטרדה ופגיעה בחירותו של הקורבן. האישומים התבססו על עדותו של הקורבן, שהוגדרה אמינה ומשכנעת על ידי בית המשפט המחוזי. הערעור על פסק הדין התמקד בניסיון לערער על קביעות המהימנות של בית המשפט המחוזי, אך ערכאת הערעור סירבה להתערב בממצאים אלה, נוכח התרשמותה הישירה של בית המשפט הפרוצדורלי מהעדים. בית המשפט התייחס גם לראיות המאששות שתמכו בעדותה של המתלוננת, לרבות עדויות עדים בנוגע למצבה הנפשי לאחר ביצוע העבירות. גם באשר לגזר הדין, לא מצאה ערכאת הערעור עילה להתערב, בהתחשב בהתנהגותו האלימה והאובססיבית של המערער, בהיעדר חרטה ובעברו הפלילי הענף, הכולל הרשעות קודמות בעבירות מין ואלימות. בית המשפט הדגיש את פסול התנהגותו של המערער, במיוחד נוכח העובדה שהעבירות בוצעו בזמן שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי. השופטים הגיעו למסקנה כי העונש שהטיל בית משפט קמא היה מידתי וראוי, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער. השופט א' רובינשטיין הוסיף הערה ביחס לגישה לממצאי מהימנות בתיקי עבירות מין, תוך הדגשת אחריותה של ערכאת הערעור לערוך בדיקה מעמיקה תוך הכרה בהתרשמות שלא תסולא בפז מבית המשפט הפרוצדורלי. הערעור נדחה הן בהרשעה והן בגזר הדין, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התקבל.